הרי שרטרז, ליד גרנובל, צרפת · נוסד ב-1737
שרטרז
130 צמחים, שני נזירים שיודעים את הסוד, וצבע שנקרא על שם המשקה
מייסד: הנזירים הקרתוזיאנים
לפי המסורת, ב-1605 קיבלו נזירים קרתוזיאנים מהמרשל פרנסואה אניבל ד׳אסטרה כתב יד אלכימי עם מתכון ל״אליקסיר חיים ארוכים״. חלקים מהסיפור הזה קשה לאמת, אבל מה שבטוח: ב-1737 שכלל האח ז׳רום מובק את המתכון במנזר גראנד שרטרז, ומאז הנזירים מייצרים.
הדרך לא הייתה שקטה. במהפכה הצרפתית גורשו הנזירים והייצור נעצר. ב-1840 נולדו הגרסה הירוקה המוכרת והצהובה המתוקה. ב-1903 גורשו שוב, והמשיכו לזקק בטרגונה שבספרד, בזמן שחברה צרפתית מכרה חיקוי בלי המתכון. החברה הזאת כמעט פשטה רגל, ואנשי עסקים מקומיים קנו את מניותיה והעניקו אותן לנזירים במתנה. ב-1935 מפולת בוץ הרסה את המזקקה, ומהנדסי הצבא הצרפתי עזרו לבנות אותה מחדש.
במתכון יש לפי הנאמר 130 צמחים, עשבים ופרחים, ורק שני נזירים מכירים אותו. ב-2019 החליטו הנזירים להגביל את הייצור ל-1.6 מיליון בקבוקים בשנה, והעולם, שבדיוק התאהב בקוקטייל לאסט וורד, נשאר צמא. (לוקי אומר: סוף סוף מישהו שמבין שלא חייבים לרצות את כולם.)
הידעת?
הירוק מגיע ב-55% אלכוהול, הצהוב ב-43%, והאליקסיר וז׳טל המקורי ב-69%.
מ-2017 הזיקוק נעשה באתר חדש באגנואר, מטעמי בטיחות.
הצבע שרטרז נקרא על שם הליקר, ולא להפך.
ציר הזמן
- 1605 לפי המסורת: כתב היד מגיע לנזירים
- 1737 האח ז׳רום מובק משכלל את המתכון
- 1840 נולדים השרטרז הירוק והצהוב
- 1903 הנזירים מגורשים וממשיכים לזקק בטרגונה
- 1935 מפולת בוץ הורסת את המזקקה
- 2019 הנזירים מגבילים את הייצור
