⏳ ציר הזמן · 1830

1830: המהפכה התעשייתית נכנסת למזקקה

פקיד מכס אירי בונה עמוד זיקוק, והאלכוהול הופך למוצר המוני.

עד המאה ה-19 זיקקו בדוודים: ממלאים, מחממים, מרוקנים, ומתחילים מחדש. זה היה איטי ויקר. ב-1830 רשם אניאס קופי, אירי שעבד כ-25 שנה כגובה מס במזקקות, פטנט על מזקק רציף בעל שני עמודים. המכונה שלו עבדה בלי הפסקה והוציאה אלכוהול של יותר מ-90 אחוז.

דווקא יצרני הוויסקי האירים עיקמו את האף: הם חשבו שהתזקיק החזק והנקי נחות מזה של הדוד. אחרים אימצו את ההמצאה. ויסקי דגן מעמוד זיקוק הוא מרכיב יסוד בכל בלנד סקוטי, והיום רוב הבורבון, הוודקה והג'ין מתחילים בעמוד כזה.

גם המדע הגיע למבשלות. מדחום ב-1760, הידרומטר ב-1770, וב-1857 גילה לואי פסטר את תפקיד השמרים בתסיסה. לראשונה ידעו היצרנים מה בעצם קורה בתוך המכל.

בסקוטלנד, חוק הבלו של 1823 הקל על מזקקות מורשות והקשה על המבריחים, והייצור החוקי כמעט הוכפל בתוך שנה. ואז, משנות ה-60, חיסלה כנימת הפילוקסרה את כרמי צרפת. עד 1880 הברנדי נהיה נדיר, והוויסקי הסקוטי, עכשיו בכמויות תעשייתיות, היה מוכן לתפוס את מקומו.

שאלה מהסיפור

מה היה מקצועו של אניאס קופי לפני שהמציא את המזקק הרציף?

אם אהבת, המשך ל…

מקורות