📜 סיפורים · 1935
המינגוויי על הבר: מה באמת נכון
ארנסט המינגוויי הגיע לקובה ב-1939 וגר במלון אמבוס מונדוס בהוואנה, הליכה קצרה מבר הפלורידיטה. אחר כך עבר לחווה פינקה ויחיה, כ-24 קילומטרים מהעיר, ומשם היה נוסע לבר לשתות.
בפלורידיטה נולד הדייקירי על שמו: בלי סוכר, עם רום לבן, ליים, מיץ אשכוליות וליקר מרסקינו. קוראים לו ״פאפא דובלה״. מאז 2003 עומד בקצה הבר פסל ברונזה שלו בגודל טבעי.
ב-1935 הוא תרם מתכון לספר קוקטיילים של סופרים, וקרא לו על שם ספרו ״מוות אחר הצהריים״: ״מזגו מנה אחת של אבסינת לכוס שמפניה. הוסיפו שמפניה קרה עד שתתקבל העכירות החלבית הנכונה.״ ההמלצה שלו הייתה לשתות שלושה עד חמישה כאלה, לאט.
ועכשיו לאגדות. הוא לא ״שחרר״ את הבר של מלון ריץ בפריז ב-1944, למרות הסיפור המפורסם. והביוגרפים מפקפקים שאהב בכלל מוחיטו. מה שכן נכון, ופחות משעשע: רוב חייו היה אלכוהוליסט בשליטה רופפת, ובאמצע שנות ה-50 הרופאים הורו לו להפסיק לשתות כדי להציל את הכבד. הוא ציית לזמן קצר.
שאלה מהסיפור
מאילו שני מרכיבים עשוי הקוקטייל ״מוות אחר הצהריים״?
