📜 סיפורים · 1943

אייריש קופי: נוסעים קפואים ושף עם רעיון

מסוף של מטוסי ים במערב אירלנד, ועיתונאי אחד שסחב את הרעיון עד סן פרנסיסקו.

בשנות ה-40 של המאה ה-20, מי שטס בין אמריקה לאירופה נחת לעיתים קרובות בפוינס, מסוף של מטוסי ים במערב אירלנד, כ-15 קילומטרים משדה התעופה שאנון של היום. השף של המסעדה במקום היה ג'ו שרידן.

ב-1942 או 1943, כך מספרים, ירדה במקום קבוצת נוסעים עייפים וקפואים. שרידן הוסיף להם ויסקי אירי לקפה. המשקה נשאר.

כמה שנים אחר כך טעם אותו כתב הנסיעות סטנטון דלפליין מה״סן פרנסיסקו כרוניקל״, והתעקש לשחזר אותו בבית. ב-10 בנובמבר 1952 התחיל קפה בואנה ויסטה בסן פרנסיסקו להגיש אייריש קופי, ומשם זה התפשט. שרידן עצמו היגר בסוף לאמריקה ועבד באותו בית קפה.

קפה עם אלכוהול הוא לא המצאה אירית, אגב. בצרפת של המאה ה-19 שתו ״גלוריה״, קפה עם משקה חריף, והוא מופיע אצל בלזק כבר ב-1834.

שאלה מהסיפור

מה היה תפקידו של ג'ו שרידן, ממציא האייריש קופי?

אם אהבת, המשך ל…

מקורות