🤔 מיתוס או אמת
כוסית של בוקר מרפאה הנגאובר
״הכי טוב נגד הנגאובר: עוד כוסית קטנה על הבוקר. שערה מהכלב שנשך אותך.״
האמת: הביטוי האנגלי ״שערת הכלב״ בא מתרופת עם עתיקה לכלבת: לשים על הפצע שערה מהכלב שנשך. זה לא עבד אז, וזה לא עובד עכשיו.
למה בכל זאת מרגישים הקלה? ההסבר הנפוץ קשור למתנול, חומר לוואי שיש במשקאות. הגוף מפרק קודם את האתנול, ורק אחר כך את המתנול, שתוצרי הפירוק שלו רעילים. כוסית נוספת מעסיקה שוב את האנזימים באתנול ודוחה את הרגע הלא נעים. דוחה, לא מבטלת.
סקירות מחקר מסווגות את השיטה כלא מבוססת, ומחקרים קושרים את ההרגל לשתות נגד הנגאובר עם בעיות שתייה בהמשך.
הרעיון עצמו עתיק מאוד: בטקסט מאוגרית, מהאלף השני לפני הספירה, האל אל מקבל נגד החמרמורת שלו משחה עם ״שערות כלב״. ובכל העולם יש לו שם: בגרמנית ״בירת נגד״, באיסלנדית ״מיישר״, ובכמה שפות ״מסמר שמוציא מסמר״.
שאלה מהסיפור
מהו המקור של הביטוי ״שערת הכלב״?
