⏳ ציר הזמן · 1575

1575: ההולנדים, הערער ולידת הג'ין

משקה הולנדי עם ערער חצה את התעלה והפך לאובססיה אנגלית.

במאה ה-16 האלכוהול המזוקק מפסיק להיות תרופה ומתחיל להיות סחורה, ובמרכז העניינים עומדת הולנד. ב-1575 נפתחת באמסטרדם מזקקת בולס. המשקה המקומי הוא ז'נבר: אלכוהול מדגן מתובל בגרגירי ערער.

השילוב של ערער ואלכוהול ותיק עוד יותר. כבר ב-1266 תיאר המשורר הפלמי יאקוב ואן מרלנט תוספת ערער לתזקיק יין. ב-1606 הולנד כבר ממסה את הז'נבר כמשקה אלכוהולי לכל דבר. זה, אגב, מפריך את הסיפור הנפוץ שלפיו רופא בשם פרנציסקוס סילביוס המציא אותו: סילביוס נולד רק ב-1614.

האנגלים פגשו את המשקה כשלחמו בארצות השפלה. חיילים הביאו אותו הביתה ב-1587, ושוב בתחילת המאה ה-17, וקיצרו את השם ל״ג'נבה״ ואז ל״ג'ין״.

ב-1688 עלה לכס המלוכה האנגלי מלך הולנדי, ויליאם מאורנג', והמדיניות שבאה אחריו, הגבלות על ברנדי צרפתי ועידוד זיקוק מקומי, פתחה את הסכר. תוך כמה עשורים לונדון טבעה בג'ין. ובינתיים, הספינות של חברת הודו המזרחית ההולנדית הביאו לאמסטרדם תבלינים מכל העולם, ומהם נולדו הליקרים.

שאלה מהסיפור

למה סילביוס לא יכול היה להמציא את הז'נבר?

אם אהבת, המשך ל…

מקורות