⏳ ציר הזמן · 1920
1920: היובש האמריקאי משנה את העולם
בינואר 1920 נכנס לתוקף חוק וולסטד, שהגדיר כל משקה מעל חצי אחוז אלכוהול כאסור. הכוונה הייתה לייבש את אמריקה. התוצאה הייתה אחרת לגמרי.
קודם כול, הפרצות. מותר היה להכין בבית יין מפירות, עד 200 גלונים בשנה, וייצור מיץ הענבים זינק פי ארבעה. מותר היה יין לצורכי דת. ומותר היה ויסקי במרשם רופא: בתוך חצי שנה נרשמו יותר מ-15 אלף רופאים ו-57 אלף רוקחים. רשת בתי המרקחת וולגרינס גדלה בשנות ה-20 מ-20 סניפים ל-525.
היה גם מחיר כבד. אלכוהול תעשייתי הורעל בכוונה במתנול כדי שלא ישתו אותו, ואנשים שתו בכל זאת. לפי ההערכות מתו מזה עד 10,000 בני אדם.
והקוקטייל? הוא היגר. הארי קראדוק עבר ב-1920 למלון סבוי בלונדון. בפריז קנה הארי מקאלהון ב-1923 את הבר שנושא את שמו. בהוואנה חיכה הפלורידיטה לתיירים צמאים. כשרוזוולט חתם במרץ 1933 על החוק שהתיר שוב בירה, אמר: ״נראה לי שזה זמן טוב לבירה.״ ב-5 בדצמבר 1933 הכול נגמר רשמית. מיסיסיפי, אגב, נשארה יבשה עד 1966.
שאלה מהסיפור
איזו מדינה אמריקאית נשארה ״יבשה״ עד 1966?
